KidsIL

So, I still can’t see a smile on your face.

It amazes me how you struggle for the struggle
No more crouching, aimlessly walking
Smile, because you have every reason in the world to do so.

Walk- no, Run.
I’m running for, towards, towards possibilities.
As Free as I can ever be, I still need to remind myself, I’m out of the cage, it’s done, although the dreams make me think otherwise, it’s all done, no more, I am now completely free.

So why do I feel so bad?
Why do I keep looking for the next thing instead of enjoying the ride?

Open your eyes, everything is so beautiful, it’s mesmerizing.
Feel, don’t think, just feel.

fuck it, this is shit.

מושג מצחיק, איך יכול להיות מחסור בזמן כאשר אינני באמת מחזיק בזמן?
בכל אופן, בגלל שהרגשתי שאני מבזבז את הזמן יותר מדי על שטויות (קורה כל כמה שנים, לפני כ5 שנים זה גרם לי לוותר לחלוטין על משחקי מחשב [מסוכן במיוחד לאנשים שעובדים במחשבים] ולפני כשנתיים ויתרתי על טלוויזיה מאותה סיבה), החלטתי לעשות מעין לוח זמנים.
כאשר בתוכו אני רואה במשך שבועיים מה אני בדיוק עושה ומה אני רוצה לעשות ולפי זה להתאים את לוח הזמנים שלי, בתוך זה אני נותן לעצמי להוסיף כמה שעות גמישות של “יצירה”, דברים כמו לכתוב, לנגן, ללמוד דברים חדשים… יש לא מעט דברים שהייתי רוצה לעשות אבל מכיוון שיש לי נטייה להיסחף וללמוד אותם במשך שעות על גבי שעות, ובכך לדרוך על החובות האחרים שיש לי… החלטתי להגביל את עצמי, כך גם ההתלהבות לא תרד כל כך מהר וגם אני אספיק לעשות את הכל (או לפחות את הרוב).
עוד לא סיימתי (ואני אף לא קרוב) את לוח הזמנים אבל מה שאני באמת חושש ממנו זה שאני אגלה שאין לי באמת זמן לעשות את כל מה שאני רוצה, יחד עם דברים שמחכים לי בעתיד ומסגרות חדשות, אני לא מאמין שיהיו לי כל כך הרבה שעות פנויות לנווט לתוכן דברים..

הדבר הראשון שהצלחתי להחליט עליו זה 8 שעות שינה ביום בין ראשון לחמישי, נשמע בסדר גמור ובריא.. מה גם שזה יתן לי עירנות שאני אצטרך כדי לעשות את שאר הדברים כמו שצריך.

כן, זה נשמע אובססיבי להחריד.. אבל בסך הכל זה יעזור לי לראות תמונה קצת יותר גלובלית על הזמן שלי ואיך אני מבזבז אותו

I’m too tired
Too tired of fighting
Of trying to keep my sanity
Trying to do it the right way
When my world is nothing but gray
Forget everything, make it stop
Just end it, end it!
This is so pointless and redundant
I’m just stalling the inevitable
Keep me here with your chains
You can do it forever, so it seems
Even if the only thing left chained
Is my arms without a body.

Is it safe?
Can I show my true self now?
Will I be able to walk without hiding who I am?
Is it possible to be ashamed of something that is a part of you?

Break

We are crumbling into pieces
Killing, hurting, stepping on each other
And for what? What are we trying to achieve?
What is so noble, so incredible, so high and mighty, that it’s worth killing someone else?
Is it over now?
Can I step outside?

Hide

In my room, nothing can hurt me
I’m hiding from everyone, and from myself
I’m alone, in the dark, with my eyes shut
No one can hurt me,
No one can love me
I am insignificant,
Too small to get hurt for what I believe in
Too small to be loved for what I am

Despair

And after everything you try
Every time you convince yourself that there’s hope
You look around you and really think that no one could possibly justify killing and harming another human being,
You see how foolish you were,
To believe in kindness and understanding,
Is to lie to yourself
Open your eyes
You are in a sick and horrific world
And the misery is never ending
Don’t trust in hope, change the hopeless.

Stay Indoors,
In your closed castle,
Invite only your closest of friends
those who are just like you
enjoy the things you enjoy and never contradict your taste
Remain in your filtered society
For out there, in the wilderness,
There’s a reign of unfiltered mass
Unexpected, uncontrollable savages
They listen to stupid music, enjoy silly movies and interested in nothing interesting
To you.
So stay in your castle, for the cruel outdoors
Will betray you.

Too many have fallen to indifference
From reality they build another fence
The mice belong to the suits
On their command they wear the boots
And here they start

March, March, Help us keep our crown
Flags, Lands, everything to bind you down
Give your life and die by the sword
You’re just another pawn in our board

התחבא, התחבא מאחוריי השלום המזוייף
מאחורי החיוך שמכאיב לפניך
לא תוכל להחביא את מה שיוצא ממך
הרקבון והשנאה הלא נגמרים
איך זה חלק הגיוני מהחיים?
אתה הולך כבר בחוסר אמון
האם אתה יוצא מדעתך או שזה אמיתי?
וכשהתסכול מגיע לשיא
שם אתה פוגע, עמוק, כמה שיותר
להוציא את השנאה לאחר
להוכיח לעצמך שאתה עוד קיים
להסתכל במראה ולראות אם אתה שם
מהעיניים המבריקות, לא נשאר דבר
ומהגוף נשאר רק עפר.

למה זה נרשם בגוף שני?
האם באופן לא מודע אני כל כך רוצה להתנתק
שאני לא רושם בגוף ראשון.

Shiny happy people laughing
Shiny happy people falling

Meet me in the crowd
People people
Listen to the sound
Save me, Save me
Don’t let them be found
“Happy”, “Happy”
Buried in the ground
Where nothing grows
Guns and Armors shine

Shiny happy people getting locked
Shiny happy people falling